אז ככה.:
היא- חברה ממש טובה שלי מאוהבת בטירוף!!! היא לא מפסיקה לנעוץ בו מבטים ולהגיד כמה שהעיניים שלו חמודות וכל הפוצי מוצי.
הוא- ידיד לא קרוב משהו שמאוהב בה בטירוף וצוחק מכל הבדיחות שלה ואומר לה שהיא חמודה וכו כו פוצי מוצי.
אני- יושבת מהצד.
מתבאסת על זה שאין לי אהבה כי אין מספיק חתיכים בנס ציונה וגם אני לא בדיוק "מציאה".
מתחרפנת מכמויות ההון עתק של הפוצי מוצי - אתה חמוד לא את חמודה יותר שלהם ורוצה לצרוח שפשוט יפסיקו.
שיימצאו לעצמם חדר וידברו או משהו ויעזבו אותי בשקט.
מצד שני אני כן רוצה להיות איתם כי הם חברים שלי ואני רוצה תשומת לב ולעשות איתם משהו
ולא לדבר על כמה שהעיניים של השני חמודות או משהו כזה.
פעם הייתי חברה שלה.
פעם הייתי ידידה שלו.
פעם הם היו מכרים זרים.
עכשיו הם קרובים להיות חברים
עכשיו היא מאושרת
עכשיו הוא מאושר
עכשיו אני בבאסה. אני (מבחינתם ) עמוד תפאורה.
וכתבתי לכם את זה בשביל לדעת מה לעשות כי יש לי ללכת לסרט בערב והם הזמינו אותי אבל אני עצבנית ועצובה ומאושרת ובקיצור:
אין לי מושג מה לעשות.
;){kind=link}