אני פרפקציוניסטית . אני מודה .
כל הזמן אני מחפשת משהו שאני אוכל לשנות, להזיז , להפוך אותו ככה שיצא איך שהחברה מצפה לה .וזה משנה אותי.
מכל הבחינות.
ראיתי היום סרט על מישהי שעוברת דירה וצריכה להשאיר את החברים מאחור ולפתוח בהתחלה חדשה ... סרט כביכול עצוב ומלמד שאפשר לפתוח קשרים חדשים ולשמור על הקודמים.... למה אני חושבת שזה לא עצוב בכלל?
יש לי בעיה נפשית ? אני אוהבת לעבור דירה !!!!!! זה כיף ! ההתחלה החדשה .. כל הטעויות נמחקות.
אני מאלה שיברחו כשמשהו יעשה רציני . עכשיו אני יודעת . הכל בסדר אצלי???
אני מתחילה לפקפק בזה ... אין ספר שהמצב מתוסבך ... איך יוצאים?? נחשוב על זה לילה ;)
לילה טוב ;) ושלכולנו יהיו חלומות עם פתרונות ^_^
;){kind=link}